רש"י על שבת כ״ו א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ו ע״א:ב׳ רש"י על שבת כ״ו ע״א:ד׳ »

1 שבת פתח ↗

״וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכוֹרְמִים וּלְיוֹגְבִים״. ״כּוֹרְמִים״ — תָּנֵי רַב יוֹסֵף אֵלּוּ מְלַקְּטֵי אֲפַרְסְמוֹן מֵעֵין גֶּדִי וְעַד רָמְתָא. ״יוֹגְבִים״ — אֵלּוּ צַיָּידֵי חִלָּזוֹן מִסּוּלָּמוֹת שֶׁל צוּר וְעַד חֵיפָה.

2 שבת פתח ↗

3 מעשה רקח על הלכות ציצית פתח ↗

דם חלזון. שם דף מ"ד ת"ר חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לשבעים שנה ובדמו צובעים תכלת לפיכך דמיו יקרים ופי' רש"י גופו מראה גופו תבנית דיוקנו ועולה מן הארץ לפי שאינו עולה אלא אחד לשבעים שנה ע"כ ולכאורא משמע מדבריו שאינו מין דג שהרי כתב ועולה מן הארץ וכו' וכן יש לכוין לשון הברייתא דקתני וברייתו דומה לדג דמשמע שאינו דג אלא ברייתו כגוף הדג ולפיכך פי' ז"ל שאינו מן הים וא"כ פליג על רבינו שכתב שהוא דג ממש וכו' וכדברי רש"י משמע קצת בפ' במה מדליקין שבת דף כ"ו יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה ופי' רש"י שם וליוגבים לשון יקבים שעוצרין ופוצעין את החלזון להוציא דמו וכו' סולמא דצור מעלה הר וקצרה המסילה וגבוהה וכו' ע"כ האמנם בפ' חלק סנהדרין דף צ"א גבי ההוא מינא דא"ל לרבי אמי אמריתו דשכבי חיי הא הוו עפרא ועפרא מי קא חיי א"ל וכו' עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד ולמחר שהגשמים יורדין מתמלא כולו חלזונות ופי' רש"י שם חלזון תולעת שיוצא מן הים אחת לשבעים שנה וצובעים בדמו תכלת ולכתחילה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד וכו' ונראה למורי שביצי חלזון ראשון משריצין כולן אלמא יש בידו לחיות לפי שעה ע"כ ומפירושו זה משמע שהוא עולה מן הים על ההרים שהרי בגמ' אמרו להדיא שהוא נמצא בהר והוא ז"ל פירש שיוצא מן הים וכו' דלולא פירושו ז"ל היינו מפרשים שהוא מין תולעת שגדל בהרים אכן רש"י ז"ל לשטתיה אזיל שפירש להדיא במגילה דף ו' על פסוק ושפוני טמוני חול שאמרו שם בגמרא אמר זבולון לפני הקב"ה לאחי נתת להם שדות וכרמים ולי נתת הרים וגבעות לאחי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות א"ל כולן צריכין לך ע"י חלזון שנאמר ושפוני טמוני חול וכו' ופי' רש"י שהוא עולה מן הים על ההרים וכן משמעות הגמרא שהרי בשביל זה נתן לזבולון הרים וימים וא"כ אין כאן סתירה לדברי רש"י שכתב בסוגיין שהוא עולה מן הארץ דכוונתו שמשם צדין אותה אמנם תחילת ברייתו אינה אלא מן הים ומסכים לדברי רבינו שכתב שהוא מין דג וכו' וכן משמע להדיא מדברי התוס' פרק כלל גדול שבת דף ע"ה ד"ה הצד חלזון וכו' ואיתיה נמי בילקוט פרשת וזאת הברכה. ומ"ש רבינו שדומה עינו לעין התכלת מצאתי בהרמב"ם כתיבת יד לעין הים ובאמת כן הוא בגמ' ועכ"ז אין נראה לשבש הנוסחא שלפנינו ודו"ק.

4 שבת פתח ↗

3 לכורמים - לשון מאספים כמו כורמים עליו את הכלים לקמן בפרק רבי עקיבא שבת דף פח::

4 עד רמתא - שם מקום:

5 וליוגבים - לשון יקבים שעוצרין ופוצעין את החלזון להוציא דמו כדאמרן בפרק כלל גדול לקמן שבת דף עה. והניחם נבוזראדן ללבושי המלך:

6 סולמא דצור - מעלה הר וקצרה המסילה וגבוהה וקורין אותה פוייאיא"ה:

« רש"י על שבת כ״ו ע״א:ב׳ רש"י על שבת כ״ו ע״א:ד׳ »